#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יד.
האם צדי רה""ר כרה""ר? "	"לרבנן אינם כרה""ר ולר'
אליעזר דינם כרה""ר. בדליכא חיפופי ודאי פליגי. בדאיכא חיפופי לרב פפא נמי פליגי ולרב אחא בר איקא
לכו""ע אינם כרה""ר."	שבת ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"טז.
חריץ וכו' זו היא רה""י גמורה, סרטיא וכו' זו היא
רה""ר גמורה. מדוע נקטו 'זו היא' ו'גמורה' 1)
ברישא 2) בסיפא? "	"1) זו היא רה""י למעוטי הא דר' יהודה דאמר שמי שיש
לו ב' בתים בשני צדי רה""ר עושה לו לחי מכאן ולחי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע. גמורה,
כלומר זו היא שנגמרו מנין מחיצות שלה אבל דרבי יהודה לא נגמרו מחיצות שלה למניינם ואינה רה""י היא כלל
והזורק מרה""ר לתוכה פטור.<br>2) זו היא רה""ר אבל הילוך
דרבים לבין הפסים לא הוי רה""ר הואיל ואיכא שם ד' מחיצות ודלא כרבי יהודה דאמר דהוי<br>רה""ר. ואיידי דתנא רישא גמורה תנא נמי סיפא גמורה."	שבת ו. - ו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יז.
כיצד פירשו עולא ורב אשי את המשנה הבקעה רה""י לשבת,
ומדוע לא הסכימו זה לזה? "	"לעולא כרמלית הויא וקראו לה
רה""י לפי שאינה רה""ר. לרב אשי מיירי שיש לה מחיצות, ואע""ג דהיקפה יתר מבית סאתים ולא הוקף לדירה
ואין מטלטלים בה אלא בד' אמות, מדאורייתא רה""י היא והזורק מרה""ר לתוכה חייב. עולא לא אמר כרב אשי משום
שאם יש לה מחיצות אינה נקראת בקעה אלא קרפף. רב אשי לא אמר כעולא דרה""י קתני ולכרמלית לא היה קורא התנא
רה""י."	שבת ו: - ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ.
כרמלית 1) מה מקור השם 2) מה הקילו בה
3) והאם בין העמודים נידון ככרמלית? "	"1) כתבו התוס' (ד""ה
כרמלית) דבירושלמי תני ר' חייא כרמל רך ומל, לא לח ולא יבש אלא בינוני ה""נ
כרמלית אינו לא כרה""י ולא כרה""ר [ורש""י (לעיל ג,ב ד""ה בעי)
כתב לשון יערו וכרמלו שאינו לא הילוך תמיד לרבים ולא תשמיש ליחיד] <sup>יא</sup>.<br>2) הקילו בה מקולי רה""י
דאי איכא מקום ארבעה הוא דהויא כרמלית ואי לא מקום פטור בעלמא הוא, ומקולי רה""ר דרק עד י' טפחים הוא דהויא
כרמלית.<br>3) לר' יוחנן נידון ככרמלית
לרב יהודה דינו כרה""ר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יא.  והר""ן כתב כרמלית
מלשון איש, אף כאן אינה לגמרי כרה""י ולא ארמלתא שאינה לא בתולה ולא אשת כרה""ר.</span>"	שבת ו. - ז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כה. ת""ר אדם עומד על האיסקופה נוטל מבעה""ב ונותן לו, מעני ונותן לו
1) באיזו איסקופא מדובר 2)
מדוע לא יטול מבה""ב ויתן לעני 3) ומה הדין אם
נטל ונתן? "	"1) איסקופה מקום פטור כגון דלית ביה ד' על ד'
טפחים.<br>2) גזירה שמא יוציא להדיא
מרה""י לרה""ר.<br>3) שלשתם פטורים."	שבת ו. - ח:		
